אנחנו רואים את זה בסדרות ובסרטים – אנשים על סף מוות מקבלים לב חדש ושוב זוכים לחיות חיים מלאים. מתי יש צורך בהשתלת לב? איזה שיטות השתלה קיימות היום? מה ההבדל בין הלב האנושי ללב מלאכותי? לפניכם הצצה אל מאחורי הקלעים של אחד הניתוחים המרתקים והחשובים ביותר בתולדות הרפואה.
השתלת לב – החלפה כירורגית של הלב הלא מתפקד של המטופל עם הלב הבריא של התורם. התורם – בן אדם שנפטר ומשפחתו הסכימה לתרום את איבריו. השתלת לב אדם ראשונה בוצעה בשנת 1967 ומאז התחום התפתח מניתוחים ניסויים לטיפול מקובל במקרים של מחלות לב מתקדמות. ברחבי העולם בוצעו מעל 25,000 השתלות. רק בישראל בשנת 2017 בוצעו 18 ניתוחים כאלה.
השתלת לב היא המוצא האחרון עבור אנשים שסובלים מאי ספיקת לב או כשל לבבי, אך לפני הכל על החולה לעבור הערכה יסודית ומעמיקה במהלכה מתקבלת ההחלטה הסופית. השאלות שנשאלות הן, בין היתר, האם השתלת הלב היא אכן הפתרון הרפואי המתאים למחלתו של החולה? האם החולה מתאים להשתלה מבחינה רפואית ולא סובל ממחלות אחרות אשר עלולות להכשיל את הצלחת ניתוח ההשתלה, האם הוא יעמוד מבחינה מנטלית וחברתית בהשתלה ויוכל לחיות חיים ארוכים ואיכותיים עם הלב החדש?
מי שנמצא מתאים נכנס לרשימת ההמתנה של המרכז הלאומי להשתלות. חולה ברשימה יכול להשתייך לאחת משתי קבוצות: חולה במצב קריטי (סטטוס 1) וחולה דחוף פחות, שיש לו אפשרות להמתין להשתלת לב בבית או במחלה פנימית (סטטוס 2). החולים בסטטוס 1 נמצאים בעדיפות עליונה לקבלת לב חדש.
כיצד מוצאים תורם?
התורם הפוטנציאלי הוא כזה שהוכרז כסובל ממוות מוחי, כלומר מדובר באדם שנפטר אך גופו מוחזק בחיים רק בעזרת מכונות ותרופות תומכות. לרוב מדובר בתורמים קורבנות תאונות דרכים, פגיעות ראש חמורות או פצועים אנוש בנשק חם. תורם איברים נותן את הסכמתו לתרומה לפני מותו, ע"י חתימתו על כרטיס אד"י. משפחתו של התורם חייבת גם היא לתת את הסכמתה לתרומה לאחר מותו. ברגע שיש לב לתרומה, מאתרים את המועמד המתאים ביותר מרשימת ההמתנה הארצית להשתלה, בהתבסס על סוג הדם שלו, גודל הגוף שלו, מצבו הרפואי ואורך תקופת ההמתנה. לגזע ומגדר של הממתין להשתלה אין משקל בקבלת החלטה זו.
לפני ההחלטה על ההשתלה נבדק הלב המושתל – לוודא שאינו סובל ממחלת לב שיכולה לפגום בסיכויי ההצלחה של הניתוח. במידת הצורך מתבצע אקו וצנתור. מיד אחרי איתור המועמד המתאים ביותר צוות ייעודי נשלח לוודא פעם נוספת שהלב הוא תקין, לקצור אותו ולהביא לבית חולים בו נמצא המועמד להשתלה כדי להתחיל בניתוח. ישנה חשיבות גדולה לתזמון מאחר ולב אנושי יכול להחזיק מעמד מחוץ לגוף בערך 4 שעות. כבר בעת קציר הלב המושתל מכינים את המועמד להשתלה לניתוח – מרדימים אותו ומחברים למכונת לב ריאה שמחליפה את פעילות ליבו הכושל.
למרבה הצער אין מספיק לבבות זמינים להשתלה. בכל רגע נתון ממינים להשתלת לב ברחבי העולם בין 3,500 ל-4,000 אנשים. 25% מהמועמדים לא שורדים עד שמגיע תורם לקבל לב חדש.
כיצד מתבצעת השתלת לב?
ניתוח השתלת לב נמשך כחמש שעות עבור חולה שלא עבר ניתוחי לב בעבר ואפילו כפול מזה במקרה ומדובר בחולה שעבר לפני כן השתלת לב מלאכותי. הצוות המנתח הוא צוות רב מקצועי הכולל כ-12 אנשים, 2 מומחי השתלה בכירים, 2 מרדימים, קרדיולוג מומחה, אחיות ואחי חדר ניתוח ו-2 טכנאי מכונת לב ריאות.
סוגים שונים של השתלת לב
השתלת לב אורטוטופית – לב חדש מושתל במלואו במקום הלב החולה, באותו מנח אנטומי, כשהחיבור נמצא במרכז העלייה השמאלית והימנית.
השתלת לב אורטוטופית אלטרנטיבית – גם כאן לב חדש מושתל במקום הלב של החולה באותו מנח אנטומי, אך שתי העליות מושתלות בשלמותן. החיבורים מתבצעים ברמת ורידי הריאה והורידים הנבובים.
השתלה הטרוטופית – לב בריא מושתל בנוסף ללב החולה, בצמוד אליו. הלב החולה עובר "שיפוץ" – השתלת מעקפים, תיקון מסתמים וכריתת מפרצת או צלקת של חדר שמאל. השתלה זו מתבצעת במקרים בהם מצבו של החולה קשה, חייבים לבצע את ההשתלה, אך הלב הנתרם לא מתאים מבחינת הגודל (למשל, התורם הוא ילד). במקרים מסוימים הלב החולה התאושש בזכות ההשתלה וכך הוצא הלב הבריא כדי להשתיל אותו בחולה אחר שזקוק לו.
השתלת לב-ריאות – השתלה בה לב וריאות מושתלים יחד, למשל אצל חולים שסובלים מפגיעה קשה בשני האיברים.
השתלת דומינו – השתלה מורכבת שעוזרת באותו זמן לשלושה ויותר חולים. חולה שזקוק להשתלת ריאות מקבל לב וריאות חדשים מתורם אחר (סוג כזה של השתלה מבטיח תוצאה טובה יותר לטווח ארוך יותר). את הלב הבריא שלו משתילים בחולה אחר שזקוק להשתלת לב. מהחולה שזקוק להשתלת לב לוקחים את מסתם אבי העורקים, שמושתל בחולה שלישי, הזקוק לכך.
תהליך ההחלמה
מיד אחרי הניתוח מועבר המטופל המושתל לטיפול נמרץ לב-חזה. בלילה הראשון אחרי הניתוח הוא מורדם ומונשם כדי לאפשר לגוף לנוח ולהתאושש מהטראומה שעבר. ביממה הבאה גומלים את המטופל בהדרגה מצינור ההנשמה, מושיבים אותו והוא מתחיל בנטילת תרופות נגד דחיית הלב המושתל. לאחר כמה ימים ובתנאי שמצבו התייצב הוא עובר לאשפוז במחלקה, שם כבר מותר לו להתחיל ללכת. עשרה ימים אחרי הניתוח עושים ביופסיה של הלב החדש (בהרדמה מקומית) כדי לראות שאין תהליך דחייה ובמידת הצורך להעניק טיפול מתאים. אחרי שבועיים, אם הכל תקין, משתחרר המטופל לביתו וכחודשיים לאחר מכן יכול לחזור לאורח חיים רגיל.
החיים עם הלב החדש
השתלת לב מאפשרת לאדם שהיה על סף מוות לזכות בחיים חדשים ובריאים. אף על פי שעליו ליטול לאורך כל החיים תרופות נגד דחייה, איכות החיים עם הלב החדש עולה פלאים. יש לא מעט סיפורים על אנשים שאפילו רצו מרתון אחרי ההשתלה. מדובר בניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים (כ-85%).
השתלת לב מלאכותי
לב מלאכותי, LVAD זהו מכשיר התומך בחדר השמאלי של הלב. זה החדר שמספק את הדם לכל הגוף והוא מושתל בעיקר בחולים שהחדר הימני שלהם מתפקד טוב ואין אפשרות מסיבה כלשהי להשתיל להם לב בריא מתורם.
הלב המלאכותי מוחדר בקצה האחד אל חדר הלב השמאלי ובעצם לוקח עת עצמו את תפקיד השאיבה של הדם מהלב ודחיפתו אל אבי העורקים מעבר למסתם.
באיזה מקרים מתבצעת השתלת לב מלאכותי?
במרבית המקרים נעזרים בלב המלאכותי אצל מטופלים הממתינים להשתלה, כדי לשפר את איכות חייהם או כפתרון קבוע. לעתים הלב המלאכותי מסייע ללב החולה להתאושש ולהבריא. השתלת לב מלאכותי אפשריים גם אצל חולים שמצבם הרפואי אינו ברור וצריך מעקב וזמן כדי לקבל החלטה לגבי תכנית הטיפול שלהם.
כיצד משתילים לב מלאכותי?
באמצעות ניתוח לב פתוח, במהלכו פותחים את בית החזה, מחברים את הלב המלאכותי לליבו של החולה. את הכבל המזין את הלב המלאכותי מעבירים דרך דופן הבטן אל מחוץ לגוף. לב מלאכותי פועל באמצעות בקר ושתי סוללות. את הסוללות נושאים על גבו של החולה, על כתפו או מוצמדות לחגורה. בתקופה הראשונה אחרי ההשתלה על המטופל להגיע לביקורת קבועה כל שבועיים-שלושה, בהמשך התדירות פוחתת בהתאם להתאמת פעילות הלב המלאכותי לאורח חייו של המושתל.
למי לא מתאים לב מלאכותי?
לאנשים שסובלים מהפרעה בתפקודי כליה. בעקבות ההשתלה ההפרעה עלולה להחמיר. כמו כן, לא ניתן להשתיל לב מלאכותי לאנשים שסובלים ממחלות הכרוכות בהפרעה בקרישיות הדם ואינם יכולים ליטול נוגדי קרישה – דרישה הכרחית למושתלי לב מלאכותי. בנוסף, יש להטעין את הסוללת של הלב המלאכותי כל יום ולשמור על היגיינת גוף מרבית בגלל הכבל הטעינה היוצא מהגוף דרך דופן הבטן ולכן השתלת לב מלאכותי לא מתאימה לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם באופן קבוע.
המכון לאי-ספיקת לב של המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא תל השומר עוסק במתן פתרונות מתקדמים לסובלים מהכשל הלבבי, למועמדים להשתלת לב ולמושתלי לב אנושי ולב מלאכותי. צוות המכון, בניהולו של פרופ' דב פריימרק, אחד המומחים הבולטים בתחום ישמח לעמוד לרשותכם ולרשות הקרובים שלכם.
