המדריך לאי-ספיקת לב

אי-ספיקת לב נחשבת למחלה קשה ולאחד מגורמי התמותה המובילים בעולם. זיהוי וטיפול במחלה בשלבים המוקדמים שלה יכולים לסייע לחולה לנהל אורח חיים רגיל, אך ככל שזו מתקדמת יותר, כך ייתכן ותידרש התערבות עם תרופות חדישות, קוצבי לב משוכללים ופעולות כירורגיות כולל ביצוע השתלת לב או השתלת לב מלאכותי. כל מה שרציתם לדעת על אי-ספיקת לב – בכתבה שלפניכם.

כשחולה נחשף בפעם הראשונה לאבחנה “אי-ספיקת לב”, יכול להתעורר אצלו חשש גדול כי נשמע שכאילו הלב שלו או שלה עוד רגע מפסיק לעבוד. בפועל, הכוונה שהלב לא מסוגל להזרים מספיק דם וחמצן לאיברי גוף שונים במאמץ ולפעמים אף במנוחה. הלב אינו מפסיק לבצע את תפקידו אלא מתקשה לעמוד בדרישות וצרכי הגוף.

אי-ספיקת לב יכולה להיגרם בכל גיל, אך השכיחות של המחלה עולה ככל שאנשים מתבגרים. מדובר במחלה שהיא השלישית בשכיחותה בכל גיל והראשונה בשכיחות אחרי גיל 65. כאמור מדובר במחלה קשה הנושאת בחובה סיכונים גבוהים לתחלואה ולתמותה.

קיימים מספר סוגים של אי-ספיקת לב
אי-ספיקת לב יכולה לערב רק צד אחד של הלב או את שני הצדדים ובהתאם לכך קיימים מספר סוגים של אי-ספיקת לב, תלוי צד ותלוי סיבה להופעת המחלה.
אי ספיקת לב שמאלית שבה ישנה ירידה משמעותית של יכולת החדר השמאלי של הלב להתכווץ ולהזרים דם בכמות מספקת לאיברי הגוף. כתוצאה מכך יכולים להתפתח תסמינים כמו: עייפות, קושי בנשימה במאמץ ולעיתים גם במנוחה.
אי ספיקת לב ימנית מתרחשת פעמים רבות כתוצאה מכישלון של החדר הימני להתכווץ ולהזרים דם לריאות. כתוצאה מפגיעה מסוג זה בלב דם נאגר בוורידים עם עליה בלחץ בתוכן ויציאה של נוזלים לרקמות השונות.
יכולות להתפתח בצקות ברגלים, תפיחות של הבטן וגודש וורידי בצוואר.
אי ספיקת לב עם התכווצות תקינה של החדר השמאלי- במצב כזה הדר השמאלי מתכווץ באופן תקין אך ההיענות שלו למילוי מדם שמגיע אליו מהריאות הינה ירודה. כתוצאה מתופעה זו מתפתחים תסמינים הדומים לאלה עם תפקוד ירוד של החדר השמאלי.
לעיתים קרובות קיים שילוב של המצבים השונים.

מה יכול לגרום לאי-ספיקת לב?

בין הגורמים לאי-ספיקת לב אפשר למצוא מחלת טרשתית של כלי הדם בלב עם התקפי לב הגורמים לנזק לשריר הלב. נזק כזה מחליש את עוצמת ההתכווצות של הלב ולפגוע בתפקודו כמשאבה.
יתר ל”ד לא מאוזן לאורך זמן גם הוא יכול להחליש את שריר הלב ולפגוע בתפקודו.
מחלות ראשוניות של שריר הלב ( קרדיומיופטיות) פוגעות במבנה ובתפקוד שריר הלב. חלק ממחלות אלה הינן תורשתיות.
דלקות של שריר הלב למשך ע”י וירוסים או מחלות אוטואימוניות אצל החולה.בין סיבות עקיפות לאי-ספיקת לב אפשר למצוא את סכרת, HIV ובעיות בתפקוד של בלוטת התריס. לעתים קרובות אי-ספיקת לב מתפתחת אצל חולי סרטן שעברו טיפולים כימותרפיים. סיבה נוספת להתפתחות המחלה – היא צריכה מופרזת של אלכוהול וסמים.

תסמינים של אי-ספיקת לב

בין התסמינים הנפוצים של המחלה – קוצר נשימה במאמץ, במנוחה או בשכיבה פרקדן, עייפות, חולשה, צבירת נוזלים כמו תפיחות של הבטן ובצקות ברגליים.
לעיתים יכול להתפתח שיעול יבש מתמשך וצפצופים, קצב לב מהיר מדי או לא סדיר, טשטוש ובלבול, דחיפות במתן שתן בשעות הלילה, בחילות וחוסר תיאבון.

כיצד מאבחנים את אי-ספיקת לב?

כדי להבין האם בן אדם סובל מאי-ספיקת לב, קרדיולוג יבצע בדיקה גופנית כללית ויערוך תשאול מפורט לגבי ההיסטוריה הרפואית ומחלות העבר. במידת הצורך יופנה המטופל לבדיקות הבאות:

  • בדיקת דם – כדי לפי הערכים החריגים לבחון תפקוד לקוי של איברי גוף שונים
  • אק”ג – רשמת לב חשמלית, שמתעדת את הפעילות החשמלית של הלב
  • צילום חזה – יאפשר לרופא לבדוק האם הלב של המטופל מוגדל ולהצביע על נוכחות נוזלים או ממצאים אחרים בריאות.
  • אקו-לב – בדיקה המאפשרת באמצעות גלי קול לזהות את מבנה הלב ותפקודו, תפקוד מסתמי הלב ומבט על כלי הדם הגדולים היוצאים והנכנסים ללב.
  • בדיקת לב במאמץ – בוחנת את כושרו הגופני של החולה, את מידת ומהירות הופעת תסמיני המחלה במאמץ וכן את רישום האקג היכול להצביע על הופעת הפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב או הפרעות בקצב הלב במאמץ.

מפוי לב- בדיקה המשלבת ביצוע מאמץ או שבמקומו מוזלף לווריד תכשיר רפואי שנקרא דיפירידמול וכן מוזרק חומר רדיו אקטיבי ( תליום או טכנציום). החומר הרדיואקטיבי מוזרק לווריד בשיא המאמץ ומפזר בשריר הלב בהתאם לאספקת הדם באזורים השונים. באזור בן אספקת הדם ירודה עקב חסימה בעורק כלילי תהיה קליטה מופחתת של החומר הרדיו אקטיבי, ממצא הנקרא פגם מילוי

  • צנתור לב – חומר ניגודי מוזרק לתוך כלי דם כדי לזהות אם קיימות חסימות או אנומליות באותם כלי דם. בצנתור ניתן גם למדוד לחצים במדורי הלב השונים ובריאות.
  • בדיקות נוספות לפי שיקול דעתו של הקרדיולוג המטפל

האם ניתן לרפא אי-ספיקת לב?

עד אמצע שנות התשעים רוב הקרדיולוגים טיפלו באי-ספיקת לב, שזה השלב הסופי של כל מחלת לב, בין אם מדובר במחלה שהתפתחה עם השנים או מומים מולדים. אי-ספיקת לב הינה מחלה קשה הדורשת מאמץ רב ולעיתים על ידי רופאים בעלי התמחויות שונות לטיפול בה. בעקבות כך התחילו לקום בעולם מרכזים רפואיים שמתמחים בטיפול באי-ספיקת לב. בישראל, היחידה הראשונה לטיפול באי-ספיקת לב הוקמה במרכז הרפואי שיבא תל השומר ע”י פרופ’ דב פריימרק, שבדיוק חזר מתקופת ההתמחות בטיפול במחלה זו בארה”ב.

אי-ספיקת לב ניתנת לריפוי בחלק מהחולים ובחלק האחר מהחולים ניתן לטפל בה כדי להקל על התסמינים ולגרום ללב לתפקד טוב יותר.
הטיפול והמעקב במחלה כולל:

  • שינוי אורח חיים: שמירה על תזונה בריאה ומשקל תקין, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון וצריכת אלכוהול.
  • טיפול במחלות רקע מהן סובל החולה אשר גורמות או יכולות להחמיר את תסמיני אי ספיקת הלב אצל החולה.
  • מעקב משקל המאפשר מעקב אחרי צבירת נוזלים.
  • בדיקות מעקב כגון בדיקות דם, בדיקות הדמיה שונות וצנתורים.
  • חיסונים.
  • נטילת תרופות שעוזרות לטפל באי-ספיקת לב, ביניהן מעכבי ACE, חומרים משתנים, חסמי בטא, דיגוקסין.

התרופות הניחנות באי ספיקת לב פועלות בדרכים שונות ומטרתן להקל על פעולת הלב, למנוע החמרה בתפקודו ולהאריך את תוחלת החיים.
התרופות הניתנות ניתנות בדר”כ במינונים עולים עד מינון מטרה אשר נקבע על ידי הרופא. לעיתים השגת המינון המיטבי אורכת ימים, שבועות ואף חודשים. רוב חולי אי ספיקת לב יזדקקו לתרופות לפחות מארבע קבוצות טיפוליות שונות.

  • התערבויות פולשניות וניתוחים.
  • במקרים מסוימים אדם שסובל מאי-ספיקת לב יזדקק לניתוח או התערבות כירורגית אחרת. במקרים מסוימים, מדובר במשאבה ( לב מלאכותי) אשר מושתלת בחדר שמאל ותומכת בתפקודו. כמוצא אחרון, החולה מופנה להשתלת לב.

השתלות לב

אנחנו רואים את זה בסדרות ובסרטים – אנשים על סף מוות מקבלים

קרדיומיופתיה

קרדיומיופתיה או מחלת שריר הלב – מחלת לב מתקדמת שגורמת ללב להיות